ידועים בציבור ואין לכם הסכם ממון? חמישה דברים שכדאי לכם לדעת:

Image by prostooleh on Freepik

עם הזמן יותר ויותר זוגות מחליטים לוותר על האקט הסמלי של נישואין וחיים ביחד כתא משפחתי מבלי לעגן את מערכת היחסים שלהם באופן פורמלי. הסיבות לכך מובנות ומגוונות (אבל על כך בהזדמנות אחרת). מה שחשוב לדעת זה שגם על זוגות "לא מוסדרים" חלים כללים משפטיים בנוגע לדרך בה יחולק הרכוש שצברו במהלך החיים המשותפים בעת פרידה, והם אינם זהים לכללים שחלים על זוגות נשואים:

1.אז מהו ה"משטר הרכושי" שחל על ידועים בציבור?

על היחסים הרכושיים בין זוגות נשואים חל "חוק יחסי ממון" ואילו בין ידועים בציבור חלה "חזקת השיתוף" שנוצרה לאורך השנים על ידי פסיקת בית המשפט. בעוד שחוק יחסי ממון קובע הפרדה רכושית בין בני הזוג עד לפקיעת הנישואין, הכלל החל על ידועים בציבור הפוך וקובע שיתוף רכושי מלא לאורך הקשר הזוגי אלא אם הוכח אחרת. כלומר- הנחת המוצא היא שבני הזוג שחיו יחד וניהלו משק בית משותף התכוונו לשתף זה את זה ברכוש שצברו במהלך החיים המשותפים. הרציונל מאחורי חזקה זו הוא שבתוך תא משפחתי כל אחד מהצדדים משקיע מאמץ ותורם את חלקו לקיום המשפחה, וזה לא משנה אם מדובר בתרומה כספית ממשית או בגידול הילדים וניהול משק הבית. חשוב לדעת שאין משמעות לרישום בהקשר זה, ולכן לא מספיק לרשום נכס על שם אחד מבני הזוג כדי שהוא יחשב כשייך לו בלבד.

2. עד כמה רחבה חזקת השיתוף?

חזקת השיתוף הלכה והתעצמה לאורך השנים בעקבות התפתחות פסיקת בתי המשפט. דוגמה מובהקת לכך הוא פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (בע"מ 1983/23) ביחס לבני זוג ידועים בציבור שנפרדו.  בפסק הדין נקבע שבנסיבות המקרה דירת מגורים בקיבוץ שהייתה רשומה על שם האישה עוד לפני תחילת המגורים המשותפים, היא רכוש משותף לפי חזקת השיתוף. עוד קבעו השופטים שהדירה תחולק באופן שוויוני בין הצדדים משום שחזקת השיתוף, בניגוד לחוק יחסי ממון, אינה מאפשרת יחס חלוקה שונה אף אם הדבר נראה צודק יותר. בפסק הדין הסבירה השופטת וילנר שכיוון שהלכת השיתוף קובעת שיתוף קנייני מיידי ושווה בין בני הזוג, לא ניתן לחלק את רכושם באופן אחר עד שהמחוקק הישראלי ירים את הכפפה ויקבע בחוק הוראות ספציפיות עבור זוגות שחוק יחסי ממון אינו חל עליהם. ניתן לראות כי חזקת השיתוף רחבה יותר מהשיתוף לפי חוק יחסי ממון ופחות ודאית ממנו.

בנוסף, בעוד שאצל זוגות נשואים אין מחלוקת שיום הנישואין הוא המועד ממנו רואים בהם "בני זוג" לצורך קביעת תקופת השיתוף הרכושי ביניהם, עבור ידועים בציבור מדובר בסוגיה לא פשוטה. האם זו התקופה בה החלו "לצאת קבוע"? או אולי בשלב בו עברו לגור תחת קורת גג אחת? למועד התחלת תקופת השיתוף הרכושי עשויה להיות משמעות כלכלית במקרה של פרידה.

3. מהו הסכם חיים משותפים?

זוגות החיים יחד כידועים בציבור ואינם מתכוונים להינשא אינם יכולים לערוך הסכם ממון אלא הסכם שנקרא "הסכם חיים משותפים". מבחינה מהותית שני ההסכמים די דומים, אבל קיימים גם כמה הבדלים שכדאי להכיר:

הסכם ממון-  

• נערך מכח "חוק יחסי ממון", תשל"ג-1973 ולכן הוא גם כפוף להוראותיו.

• מאפשר להסדיר אך ורק את המשטר הרכושי שבין בני הזוג (למשל כיצד יחולקו הנכסים שצברו במהלך החיים במשותפים במקרה של פרידה)

• נדרש לאשרו בבית משפט לענייני משפחה, בביה"ד הרבני או אצל נוטריון על מנת שיקבל תוקף משפטי.
  

הסכם חיים משותפים- 

• מיועד לזוגות שלא נישאו אך מקיימים משק בית משותף וחיים יחדיו כידועים בציבור.

• ההסכם אינו מעוגן בחוק ולכן אפשר להסדיר בו מגוון רחב של נושאים הקשורים לעצם החיים המשותפים, כמו אפוטרופסות ואחריות הורית, ולא רק עניינים רכושיים.

• אין צורך לאשר את ההסכם בבית משפט כדי שיהיה בעל תוקף, אך מומלץ לעשות זאת כדי לחזק את מעמדו המשפטי.
  

4. מדוע הסכם חיים משותפים הוא בעל חשיבות רבה עבור ידועים בציבור?

כפי שראינו, לחזקת השיתוף פרשנות רחבה מאד בפסיקה והיקף הנכסים הנכללים בה אינו מוגדר ועשוי להשתנות ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות. הסכם חיים משותפים מאפשר להתנות על חזקת השיתוף ולקבוע מראש אילו נכסים וזכויות שנצברו במהלך הקשר נחשבים משותפים ואילו נכסים יוגדרו "נפרדים" ויוותרו בבעלות כל אחד מהצדדים במקרה של פרידה. בנוסף, ההסכם מאפשר לקבוע מנגנונים שונים ומיוחדים או להורות שיחס הבעלות בנכס מסוים לא יהיה שוויוני (למשל במקרה בו אחד הצדדים הביא הון עצמי משמעותי יותר לרכישת הנכס). מדובר בכלי שנועד להעניק ביטחון וודאות, להפיג את החששות של כל אחד מבני הזוג ולמנוע סכסוכים עתידיים.

עוד יתרון בהסכם חיים משותפים הוא שניתן להבהיר בו מהו המועד ממנו בני הזוג רואים עצמם כ"ידועים בציבור" ובכך למנוע מחלוקות וטענות עתידיות לגבי מועד תחילת השיתוף הרכושי ביניהם (במידה ובחרו לשתף זה את זה במי מנכסיהם).

לסיכום - עריכת הסכם רכושי היא צעד חשוב עבור כל זוג, אך על אחת כמה וכמה לידועים בציבור שאינם כפופים להוראות חוק יחסי ממון אלא לחזקת השיתוף על מאפייניה היחודיים.

5. כיצד מתגברים על הקושי להעלות את הנושא של עריכת הסכם מול בן הזוג?

הסכם חיים משותפים דורש מאתנו לעסוק בנושאים ממוניים שלפעמים לא נעים לנו להיכנס אליהם, בעיקר כשנמצאים בשלב בקשר בו הזוגיות פורחת ולא רוצים 'לקלקל' את כל הרומנטיקה. עם זאת, אנו מציעות לראות בתהליך גיבוש ההסכם כהזדמנות משותפת לשני בני הזוג להציף מבעוד מועד את כל הנושאים הרלוונטיים ולהחליט יחד מהי הדרך הנכונה וההוגנת להסדיר אותם. זה אך טבעי שכל אחד מבני הזוג ירצה להגן על אינטרסים כלכליים לגיטימיים או על נכסים שצבר לפני הקשר (בפרט אם מדובר בפרק ב') ולא ניתן להבטיח זאת ללא הסכם. תהליך נכון של עריכת הסכם חיים משותפים מאפשר לערוך תיאום ציפיות כלכלי בין בני הזוג, תוך כנות ופתיחות. על מנת שהדברים ייעשו ברוח טובה חשוב לבחור בעורכי דין שידעו לתווך את עמדות שני בני הזוג בצורה רגישה ומקצועית ולדאוג שאף צד לא יוצא מההסכם בתחושה של קיפוח. בסוף זכרו, כי מטרת העיסוק בנושא בשלב מוקדם היא מניעת מתחים או סכסוכים בהמשך הדרך.